חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עז` המנוח אליאשוילי ז"ל ואח' נ' עירית תל-אביב יפו

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
33030-06-10
1.12.2011
בפני :
רות לבהר-שרון

- נגד -
:
1. עז בון המנוח אליאשוילי ז"ל
2. אליאשוילי אליהו

:
עירי י ת תל-אביב יפו ע"י ב"כ עוה"ד רון שלם
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שניתן על ידי כב' השופט מנחם קליין בת.א.ק 11537-05, ביום 2.5.10, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה כנגד המערערים לתשלום סך 53,589 ₪.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.המערערים הינם בעלי הבניין שברחוב נחלת בנימין 16, הידוע כחלקה 14 בגוש 6918 (להלן: "הבניין" או "הנכס").

2.ביום 25.3.03, לאחר שהתקבלה הודעה מהמשטרה באמצעות המוקד העירוני על קריסתו של גרם מדרגות בבניין שגרם לפציעתו של אדם, בוצעה בבנין בדיקה על ידי מהנדס מטעם העירייה. ממצאי הבדיקה העלו כי הבניין מהווה סכנה מיידית למחזיקים ולציבור. בהתאם, הוציאה המשיבה בהתאם לסמכותה לפי חוק העזר לתל אביב יפו (מבנים מסוכנים), תשס"ב – 2001 (להלן: "חוק העזר), דרישה למערערים לביצוע עבודות שיפוץ שונות שפורטו בהודעה מטעמה (להלן: "הודעה על צו בדבר מבנה מסוכן" או "הצו"). ביום 26.3.03, הודבקה גם הודעה בנכס, וכן הוכנסה לתיבת הדואר של המערער 2 ברח' בלפור בת"א. יום לאחר הדבקת הצו בנכס, החלה המשיבה בביצוע עבודות להסרת הסכנה והמיפגע (להלן: "ביצוע העבודות").

3.לאחר השלמת העבודות בנכס, נשלחו למערערים, בהתאם להוראות חוק העזר, דרישות תשלום לגבי עלות התיקונים. משלא שעו המערערים לדרישות אלו הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט קמא, בה דרשה מהמערערים לשאת בתשלום ביצוע העבודות, בסך כולל של 42,685 ₪, כאשר סכום התביעה הכולל (בצירוף של כ- 15% הוצאות תקורה) עמד על 53,589 ₪.

4.המערערים טענו, בין היתר, בפני בית משפט קמא, כי לא ניתנה להם הזדמנות לבצע בעצמם את העבודות הנדרשות טרם ביצוען על ידי המשיבה. עוד טענו, כי עלות ביצוע העבודות שנדרשה מהם אינה סבירה, וכי צו ההריסה שהוצא על ידי המשיבה הוא חסר תוקף, שכן הוא אינו חתום על ידי הגורם המוסמך לכך מכח חוק העזר.

5.בית משפט קמא דחה את טענות המערערים שטענו שהצו הוצא בחוסר סמכות וקבע כי הצו הוצא כדין והוא בר תוקף. עוד קבע ביהמ"ש, כי לא היה פסול בפועלה של המשיבה, שבנסיבות העניין ערכה איזון ראוי בין זכות הקניין של המערערים, לבין חובתה להגן על שלום הציבך, שעה שהוכח שהמבנה היה מסוכן ושנדרשה פעולה מיידית למניעת סכנה לציבור, שכן במרוצת השנים, החל משנת 1989, נשלחו ונמסרו למערערים צווים במועדים כדלקמן: 29.12.88, 25.1.89, 30.1.92, 31.10.93, 25.3.03.

עוד ציין בית המשפט, כי המשיבים התעלמו מההודעות והצווים שנמסרו להם, ולא ביצעו במשך כל השנים תיקונים בנכס, עד כי ביום 25.3.03 קרסו חלק ממדרגות הבניין. בנסיבות אלה מצא בית המשפט, לנוכח זלזולם של המערערים בהוראות החוק, כי אילו היתה המשיבה ממתינה פרק זמן נוסף לפני תחילת ביצוע העבודות, "סכנה נוספת היתה מתרחשת לעוברים ושבים".

ביחס לטענות המערערים לגבי עלות ביצוע העבודות על ידי המשיבה, ציין בית המשפט, כי המערער 2 לא הביא כל ראיה או ראשית ראיה כדי להפריך או לסתור את גובה ההוצאות שהושתו עליו, ולכן דין הטענה להידחות.

לאור כל האמור, קיבל בית המשפט את תביעת המשיבה במלואה.

טענות הצדדים בערעור

6.לטענת המערערים, צו ההריסה נשוא הערעור הוצא בחריגה מסמכות, הואיל ולא נחתם על ידי ראש העיר שהסמכות הוקנתה לו על פי חוק העזר אלא על ידי עובדים אחרים בעיריה שהסמכות שורשרה להם שלא כדין. עוד נטען, כי המשיבה הרסה חלקים מהבניין תוך הפרת הוראות סעיף 7(ב) לחוק העזר כאשר לא ניתנה להם בנסיבות העניין, שהות מספקת להתארגן לקראת הריסת המבנה. לטענתם, היה על המשיבה להעניק להם זמן סביר להתייחס לצו ההריסה, ובמסגרת זו, להביע דעתם עליו, להזמין חוות דעת מטעמם או לבצע את העבודות הנדרשות באופן עצמאי, כדי לחסוך בעלויות.

7.מנגד טוענת המשיבה כי צו ההריסה הוצא בסמכות, ומכל מקום, גם אם נפל פגם כלשהו בפועלה של הרשות באשר לאופן העברת הסמכויות בנוגע להוצאת הצו, עסקינן ב"פגם טכני" שלפי ההלכה נוטים להתירו. עוד נטען, כי הוצאת הצו וביצוע עבודות ההריסה כפי שבוצעו, נעשו בהתאם להוראותיו של חוק העזר, כאשר למערערים נשלחו הודעות וצווים לביצוע העבודות במשך שנים, והם בחרו להתעלם מהן.

דיון

8.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון, אני סבורה שדין הערעור להידחות, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

9.כפי שעולה מעיקרי הטיעון של המערערים הם ביקשו להתמקד בשתי טענות עיקריות: האחת - הצו הוצא בחוסר סמכות והוא חסר תוקף חוקי; הטענה השנייה - צו ההריסה בוצע יממה אחת בלבד לאחר המצאת הצו, מבלי שניתנה להם שהות סבירה להיערך לביצוע התיקונים הנדרשים בעצמם.

האם הצו שהוצא חסר תוקף

10.סעיף 4 לחוק העזר מקנה לראש העירייה סמכות להכריז על מבנה כמבנה מסוכן, ובמקרים בהן קיימת סכנה מיידית לצוות על פינויו או הריסתו של בניין באופן מיידי (סעיף 7 לחוק). מלשונו של החוק עולה כי כוונת המחוקק לא היתה ליחד את ביצוע הסמכויות השונות לראש העירייה באופן אישי, שכן בסעיף ההגדרות מוגדר ראש העירייה כדלקמן:

"ראש העירייה – לרבות אדם שראש העירייה העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק העזר, כולן או מקצתן."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>